מקור תלמוד ירושלמי בבא בתרא ד׳:ב׳
2 משנה: וְלֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עוּמְקָה וְרוּמָה וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וּמוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵילּוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
3 הלכה: וְלֹא אֶת הַבּוֹר כול׳. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב עוּמְקָא וְרוּמָא. שֶׁאִם רָצָה לְהַשְׁפִּיל יִשְׁפִּיל לְהַגְבִּיהַּ יַגְבִּיהַּ. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה דִידָן דְּהוּא רַבָּנָן דְּרִבִּי חִיָיה. רִבִּי זְעִירָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי חִיָיה דְּהוּא רַבָּנִן דְּבַבְלָאֵי.
4 תַּמָּן אָמְרִין. אַדְמוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רִבִּי לָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה נָן קַיָימִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֶּרֶךְ כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁאֵין לוֹ דֶּרֶךְ כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בִּסְתָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין. צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
פירוש חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ד׳:ב׳
2 תמן אמרין אדמון ור"ע. ובמס' כתובות פי"ג גרסינן אמר ר' ירמי' אדמון ור"ע שניהם אמרו דבר אחד דקס"ד דטעמא דר"ע משום דכיון דיש לו שדה אח"כ דיש לו דרך וזהו טעמא דאדמון דבאבדה דרך שדהו דע"כ יש לו דרך. וע"ז מדחה ר"ל דר"ע וחכמים פליגי בסתם דטעמא דר"ע דמוכר בעין יפה מוכר ורבנן סברי דבע"ר מוכר אבל באם הותנו בפירוש דיש לו דרך לכו"ע יש לו דרך והכא אפילו ביש לו דרך בברור ס"ל לרבנן דאין לו דרך משום דכל חד וחד מדחי לי' כן מסיק הגמ' במס' כתובות בפירוש עיי"ש: